Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    56/94
    המים יח שער £תוך העין אכל ככחול נכלהן לא חילץ ♦ והנך תלתא ;שמעסת׳ קא דחינן להד מהלכת' * אלא כי הא קאי •אדוני יוחנן • דשמעתי׳ דר׳ יוחנן הלכתא היא . [ג]תדריש לקיש דא' אשה לא תטבול אלא דון־גדלס׳ ♦ יאלמ׳אס שנתה תדרךגדלת' וטכלה כגוןששחתה ביות' נ או זקפה ביותר לא כלום היא מפני שמסתתוין כה ומקומו׳ הסמוכין לנית הסתרים שאין יכולין לנא זבהס מיס י ובן פתחה עיניה ביותר או עצמה עיניה !ביותר הסתרי' שאין יכולים לבא בהן המיס ואין זה דרו גדלתה לפתחס ביותר או לעצמם ביותר: זזדז הפירוש נכון בעיני עוד כ*ל כי שלש השמועות הדאשונו׳סתם נאמר והשומע טעה והזכי' אותם על טבילת האש׳וגאו נעלי הגת': י אמרו דלית הלכת׳ ככל הני שמעתתא לענין אסה אלא כי הא דר' יוחנן ידלא איתמר כל הני שתעתתא אלא לטהרות . אבל הך דר׳ יוחנן לענין אשה איתמר * והלכת׳ כותיה מדרי^לקיש י הלא תראה כי כולם אמרו חוצץ ואינו מובך ור׳ יוחנן א׳ לא עלתה לה טנילה אלמא איהו באשה לבעלה נתי קא מיירי ♦ ועוד מאי שנא עצתה עיניה ביות׳מקרצת שפתותי׳שכ׳ רב בהלכותיו שהוא מוצץ ואס ת^מר גס הוא ידחה מכח המימרא הזאת א*כ לתה כתב אותה הרב והלא משנ' היא ואינה בגת׳ ואס אינה הלכה לא יכסבנה ולא ידחנה. ובאמת נ* ל כי כונת הרב כךהיתה ולכרהניא סתסהמשנ׳ כפשוט' לומר כי שלשה שמועות הנוספות להסתיר על דברי המשנה אינה הלכה כי אס לענין טהרות אלא כיהא דר׳ יוחנן דדמיא לריש לקיש ואף על לשון הרב יכול להתפרש זה הפירוש רכל הכי שמעתת׳ אתלת קמיית' קאי דהא מכל מקי׳ דירג דיל ת׳ קא טבל׳דלא איתתרו הני תלת שמעתתא אלא לעניזטהרות אבללבעל׳שפי׳ ךמי כי הא דריש לקיש כלו׳ ובלבד שלא תשנה מדרך גדילתא וממילא הא דרכי יוסנןתתקייתא מדריש לקי' מכל תקוסהלשוןתיושר ומרווח יותר בלשונינו ושניה' יוצאין על דרך אחד היכידמי דרך גליל תא כדתניא בסיפרא האיש נראה כעודר וכמוסק זיתי ם• כעודר לבית הסתרים: וכמוסק זיתים לבית השחי י והאש' גראית כעורכת ומניחה אח בנה • כעורכת לבית מסתרים. וכמניקהאתבנה לתחת מדד י ונאות' ה א בעמריס לבית השחי ליד הימנית ר' יהודה אומר אף כטווה פשהןלשמאלי' (כליס)[כשס]שנרא' לנגעו כך נראה׳לתגלסתו ולמדנו מדר*ל שאין כאשה טובלת לא בעומד ממש ולא שוחה מת׳שתא יסתר לה מקוסהגלוי אלא שוחה בענין הזה או קרוב לו וצריכה שתפתח זרועותיה וירכותיה על הדרך שאמרנו: דיני חפיפה כתב ת אנזא פד טפלא אתשא גריפה לעיוני נפשה דילתא מדבקי בה מיוסא דקירא או דלישה בכשרה והוי סגיצה ♦ ,וצריכה לתיסף רישא ולתסרק מזיא דילתא קטר מזיא ולא עלין בה מיא ואתרינןנימא אס'קשורה חוצצת יוכד סיפפא לא תחי' אלא בסתימי ואתריקואפי' בחמי חמה יחתימי משרו מזיא וקרירי מסכסכימזיא לא תחרף לא בנתר ולא באהל דנתר חקטף מזיא ואהל חסריך מזיא . ואי אמרת מקטיף תזיא מאי הוידילמא אידי דקטיני מסתבכי ביני אריכי ומקטר חד מיניהו ולא עייל׳בי׳ מיא. וכי גדלא למזיא לא תקטרינהו לריש דצוצית׳ דלמא מקטרא סדא ביניתא מינייהו והוי חציצה ולא תכרוך עילוי מזיא בשעת טבילה לא חוטי עמרא ולא חוקי כתנא ולא תיכי דקמיטי והוי חציצה • והני תיכי דכתב רב אחא מסתברא בתיכי דטניפן קאמר כדאיתח במסכת שנת אי נמי שאני תיביסלילאתא משארתיכי שהןמעשה עבות כי הןמהודקוס מאוד אבל החלולות הן מעשה אורג וסתים נכנסין בהן והקשר מתרפה ♦ והמסכת שבת לא התירו אלא הסלולות הנקיות מןהטיט וכשאס׳ר' אחא לא אסור אלא באות שהן גדיצוס עשויות מעשהעבות . עוד נראה לי כי החלולות יותר הן מתרפות מן הארוגות כי הארוגו' מפני שהן שתי וערג מהודקות הן מאד • אנל אלו החלולו׳שהןתעשה רשת רפוי מרפי טוכא ולא מהדקי ספי׳ועיילי מיא סותיהו הילב' לא שרינןאלא בחלולו' לבד שהןעשויו׳תעשה רש׳כאותןחבנטיזשל צמר הבאי' מספרד והוא שיהיו נקיות תן הטיט יפה יפה יי'והאי לעיוני נפשה דקאמר ל$ ידעינן מאי נינהו אס ע* י רחיצה קודם טבילה או שמא בשעת הטבילה אי נחי בעיוני בעלמ' שהרי לא תקן עזר׳ אלא חפיפה והוא 5 1 הפי פ׳