Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    57/94
    הטבילה שער השנתיס הנרא׳ שהוא מסתתרבקריצת׳ ואת״ל שמא בקדיצ' השפתיס הקפיד׳ התשנ' הא אמר רנא נהי 7ביא' תיס לא בעינן תקוס הראוי וכו' ♦ ואס איתא דבפינן פה פתוח ממש הא בעינן נמי^ניא׳ תים בתוך הפה והתס במסב׳קדושין אמרינןדהא דאצטר' ר׳ טניצ׳אחר׳לשפחתו כשנמצא לה פצסביזשינ׳משו׳ דר׳זיר׳היא ולא משום יצריך ביא' מיס: ועוד לשון קריצ' איני אלא לשוןהדוק כדאמרינן בת0כ׳ יומא כל התספלל ורומז בעיניו וקורץ בשפתיו ומרא׳ באצבעותיו עליו הכתוב אומר ולא אותי קראתי יעקב ואה איתא דקריצת סתית׳ הפה כי אורסא היא מאי קא עבידודומיאדרותז בעיניו ומרא, באצבועותיו קתני לה דקא עביד מעשה דקא משני מתנהג; האוחז נאד׳ ובכלי׳ ומטניליזטמאין כשהוא תדיח ידיו בתיס טהורין ר' שמעון אותר ירפה כדי שיגאו בהן המיס♦ בית הסתרים ובית הקמטין אינן צריכין שיבאובהן מיס• כתב בעל ההלכו׳דאי איכ׳ גושפנקא באצבעותיו וטבל׳ אי מרפי׳ דעיילי בה תיא לא חייצא ואי לא סייצי ותנן נתי אלו חוצצין באדס חוטי צמר וחועי פשתן והרצועו׳ שבראשי המות י ובגת' דפבת אמרי׳ דשל שער אין חוצצין קלקי הלב והזקן ובית הסתרים שבאש' לטלוף שמוץ לעין וגלד שחוץ למכה והרטייה שעלי׳ ושרף הישש וגלדי צוא׳ שעל בשרו ובצק שתחת הצפורין והתלתולין וטיט היון וטיט היוצרי׳ וגץ יוני אי זהו טיט היון זה טיט הבורו׳ שנאמר ויעלני תבור שאון מטיט היון ומפור' במס' מקוואו' טיט ובצק שתחת הצפורןאפי׳ כנגד הבשר וצוא' שהחת הצפורן שלא כנגד הבשר הרי אלו חוצציןפי׳ קלקי הלב והזקן ובית הסתרי׳ כאש׳ השער הזקן ושמגר הלב ושבבי׳ הסתרי' באש׳ שנחלכלר בזיע׳ עד שנעש׳ העבה כמין צמר מסובך הרי הן חוצציןתפני שהאי' מקפי' עליהן והאש׳ מקפדת על שבבית הסתרים : לפלוףשסוץלעין פירוש צואת העין ♦ והתלמולין פירוש טיט שעל היד שנמלל בידיו על שנעשה כעיןגרגווין ותדונקי׳כידיו♦ טיט היון וטיט מיוצרים וגץ יוני כולן מיני טיט הס אלא שזה חזק מזה ואי קשיא חוטי צמר וחופי פשתן ורצועו׳ שבראשי הבנות אתאי חוצצין ♦ והלאתעוטו שאינו מקפיד הוא * לא מקפדת היא דלא סימא כל שאינו תקפיד עליו בשעת טבילה אלא אם מקפיד עליו שעה אחרת דבר המקפיד עליי הוא שא״א שלא תעביר י אותם מעל ראשה בשע' שחופפת את ראשה ו כן הטבע׳ שבידה אי אפשר שלא תעבירנו בשעת לישה או בשעת שהיא אופה ומבשלת • ואלו שאינןחונצין קלקי הראש ובית השחי וניתהסתרי׳ באיש לפלוףשבעין וגלד שעל התל ושרףהלח ולכלוכי צוא׳ שעל נשרו וצואה שתחת הצפורן ♦ וצפורן המדולדלת פירוש יש מאלו תפני שאינו מקפיד ויש מאלו תפני שאיזחוצצין גרמי' במס׳ נדה 3גמ׳ אתר רמי בר אבא האי רבדא דכוסילתא עד תלתא יומי לא חייצא מכאן ואילך חייצא • ואתר מרעוקב׳ לפלוףשבעין לס אינו חוצץינש חוצץ •אימתי נקרא יבש משמתחיל לירוק ואמר שמואל כחול שבעין אינו חוצץ שעל גבי העין חוצץ • ואס היו עיניה פורתו' שעל גני העין נמי אינו חוצץ • פירוש פורחו׳ דומעות ♦ ואמר ר׳ יוחנן פתחה עיניה כיותר עצמה עיניה ביותר לא עלתה לה טבילה ♦ ובתר הנך שמעתתא אחרינן ולית הלכתא ככל הני שתעתתא אלא כדאתר ר׳ שמעון בן לקיש אשה לא תטבול אלא כדרך גדילתה • והרב ר' יצחק הוסיף עוד על לשין הגמרא וכתב היי ולית הלכת׳ככל הני סתעתת, דלא איתמרו כל הני אלא לטהרות אבל לבעלה שפיר דחי כי הא דאתר ר׳ שמעון בן לקיש וכו' • ואין הפירוש מתישב עלי בזה הלשון שאין ראיה מדברי ריש לקיש לדחו׳ כל הני שמעתסא ועוד כי דברי ריש לקיש להחמיר הס שהרי אמר אשה לא תטבול אצא דרך גדילתה ואיהו קאחר לקולא : והלשון הראשון נכון בעיני ♦ והוא התפרש יפה על דברי ר׳ שמעון בן לקיש וכן פירושו ♦ וליתהלכתא ככל מני שמעתתא על תנתא שמעת תא קתייתא קאמר [ב] דאינון רבדא דכוסילתא ולפלוף שבעין וכסול שחוץ לעין • דאינהו אתרי׳ חוצצי/באשה וליה הלכתא כותייהו אלא כסתמא דהתני' דאיתניא לעיל דגלד שעל התכה אינו חוצץ כלל לא שנא דכוסילתא ולא שנא דשאר תכה • לא שנא בגו חלתא ולא שנא לבתי תלתא • ולפלוףשבעין נתי סתמא קתני לס בהתניתין לא שנא לח ולא שנא יבש אינו חוצץ !וגן הכ&וצאינו חוצץ דגלפלוףקא קפוד בין חוץלעין