Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    6/94
    הלכות < חפפה בא'כשבת וטבלה גליל שלישי עלתה טבילה ׳והוא שנלקה כשעת טבילה כתו שניאמו. [יול] לעולם ילתלאלס כתוך ניתר שתהא האשה תלישה ־ קמטי ג וכית הסתרי' שלה כשעת שפיפה אע״פ שאינן י צריכק שיבואו בהם מיס 5ריכין שלא יהא בהן לבר י ליי^ז מעשה כאשה א׳שטבלה ונמצאה לה עצם ביןשיני' ייהצריכוה טבילה אסרת • [יא] נחנה שערה בפיה ו קפצה ידם קרצה שפחותי'כאלו לא טבלה • [יב] ־ הרצועות שבראשי הבנות חוצצות וכן לפלוף שחוןלעין 1וגלד שחון למכה והרטי, שעלי, וגלדי צואה שעל יהבשר גצק&תחת הציפורן והטיט אפילו נגד הכשר ווצואה שתחת הציפו רןשלא כנגד הבשר הרי אלו סוצצין ללפיכך נהגו שיהיו נוטלות צפרניהן בשעת טבילה ימפני שאינן בקיא'ת לכוון כנגד כבשר ושלא כנגדו [י:] אפילו כל שהוא חוצץ בטבילה כיצד היה עליה ובצק או זפת או לס יבש או לס שנסרךבבשר אפי' לח וומוצא בהן מדברים החוצצים אפילו טפה כחרדל ואם חקפיח עלי, ודרכה להעבירה לא עלתה לה וטבילה ואם אין דרכן שלנשים להקפיד בכך לעולם ועלתה לה טבילה ואס היה חופ, את רוב גופה לא ועלתה לה טבילה . [יד] טבעת שבאצבעותיה של אשה ווהצמידיס שעל ידיה אס היו מהודקין ח'צצין ואס והיו מרופין והמים נמסין בניהם אין חוצצין ♦ [טו] והיתה חברתה, אוחזת בה בשעת טבילה לא עלתה לה נטכילהואע׳ם שרפתה ידיה עד שבאו גהס המים נגזרה שמא לא תרפה ואס הדיחה ידה במים עלתה צילה טבילה • [טז] סן התחוב כאדם בזמן שנראה לדצן לפיכך אשה שנכנס לה קץ ברגליה לא תטבול עד :שתעקור אותו בכדי שלא יראה תמנו בחון כלום שלא ־תרגיש בו וסקפד עליו. [יז] היה רגליה משוקעות ננטיט לא עלתה לה טבילה וכן אס היו צרורו, וקסמין בסדקי רגליה לא עלתה לה טבילה לפיכך לא תטביל ־אשה עדשתנדקמקוס רגליה מןהטיט וכןלא תטבול ינחקים שיש שס פחד נפילה או שמשה מן אלם ואם .טבלה לה באילו עלתה לה טבילה : [יס] כיצד היא .טובלת לא עותלת ולא שוחה יותר מדאי ואינ* צריבה 'פישוט ידים ורגלים לגמרי אלא כדרך גדילתה :פותחת זוועתיה וירכתה מעט שתהא נראי׳כעורכו׳ נדה מה •- . \ יי לניס הסתרים ובמניקה את בנה החס הדד וכאורגת בעמריסלני׳השסי • [יט]צריךלזהר3טביל׳הנהרו׳ שלא לטבול בהן בשעת הגשמים ולא גזתןשגדלי, מחמת השלגים שכפשרין שאין המיס מטהרין בזוחלין אלא המעיין בלבד אבל המעין שנתערבו בו הנוטפים עס ה זו חלין לא עלתה בהן עד שיהיו רוב מימיו מן המעין [כ] כך אמרו חכמים אין המיס מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי ציסן בלבד אצ׳ל בנהרות התכזני' שאין טובלין בסן אלא בשעתי השרב ושלא יתערב בה, אלא מן המעין י [בא] דיני התקוה הכשר והפסול ו דרך טבילה ומשפטי חציצה אין כאן מקום פי רושן אבל הדברים שצריכין מי ארס ליזהר נסם תמיד וללמדם בתוך ביתם בכל יום הן שכתבתי בכאן ♦ הבדוק ביום ההפסקה מבע'י בדיקה יפה בליקת חורין וסלקין יפה יפה ותחליף חנוקה ואין בייקת יוס,ראשון מימי הספירה ובדיקת יוסהז, כעני; זה בבדיקת חורין וסלקין ודי לה בבדיקת יוס ראשון וז* אך מן המובחר הוא לבדוק בכל יום ויוס מז, ימי הספירה וכן שיום ההפסקה לא יעלה למנין הז׳גם ברואה יום א' בשחרית ופסקה לאלתר כל-אותו יום טמא הוא ולא תעשה אותו יום הפסקה שחזקת יום ראשו? מעיין פתוח ולמים חוזרין לה אלא למחר הוא יהיה יום ההפסקה מיוס ג' ואילך תתחיל למצות 1' ימי הספירה . [כג] ומדיני הכתמים כל כתם שהוא בגרים ■טמא הוא כראי׳גתורה ואס הוא פחו, מכגרי, אם נמצא מסגיר ולמטה טמא מסגיר ולמעלה טהור . והוא שלא פשטה בגדים או שלא עשתה שוס דבר שתוכל לומר שממקום טמא הוא הכתם . [כד] והמובחר הוא בחפיפה שתהא סמוך לטבילה אם חפפה מבע״י תה שעשתה עשוי ובלבד שתזהר לבלתי תגע כתבשיל עבה או ככל דבר החוצן משעת חפיפה עד שעת טבילה . [כה] ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ותחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל כי אס כן אין לדבר סוף אלא אחי שחפפה ראש, וסרקה במסרק וחפפה ורסצ, יל גופה בחמין ונזהרה לכלתיתגע בשוסדירלזוצן ושעשה טבילתה בפשיטו׳איבריה וכל גיפה לא ימים אדם ראשו נספיק'ת התמורות אשך אין לה קן וסוף כגון