Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    62/94
    טו שער הכפירה עלה חד יומא בלא ראי, מחוךשבע, ימי נדה עולה לה לספירת העשירי ותו לא צריכה מידי * וכד טבלא טבל' בתי מקוה וגא געיא חים חיים דלא כתיבי מים חיים אלא נגי זב ותניא בתוספת׳ מגלה אין בין זב לזנה אצא שהזב טעון ביאת מיס סייס והזבה אינה טעוג, ביאת מים סייס • הדין הוא דיכא דאוויי, לנדה ולזב' אנל חכמה שני דאיתעיט לינא יאשתבוש נשי אתקקרבי בשדות שאם ראת, יוס אחד השג ששה והן שלשה תשב שבעה נקייס תאי טעמא דחייש רבי דילמא מחלפי להו לבנות הכפרים ימי זיבה בימי נדה ואי שרינן להו בשלשת ימי לאיה להשלים עליהם ושיהי' השלישי מהם מחשבון השבע, שתא יעשו כןבתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה ואתיא לידי איסווא דאורייתא ומקום הכי אתקין להו רבי כל תלתא לחזו דתא תשב עליהם שבעה נקיים ובתקנתא דרב< ליכא לתיחש לתידי לשוס איסור ואפי, הכי בתר ההיא חקנתא אחמירו בנית ישראל על עצתן וגזרו יום אחד אטו ג, דכי היכי דבעו לג׳ ימים ז, נקיים הכי גתי ליום אחד בעינן שנעה נקיים וכן הדין לדם ספה כחרדל והשתא שווינהו לכולהו גשי דחזיאן זמש גמורות לספירת נקיים י אבל טבילתן תיהא כטבילת מנדה ואינן טונלית אלא בלילה וכמו שאנו עתידים לפרש בשער הטבילה • וכיוןדכולהו גשי האידנ, ספק זבות משוינן להר איצטריכמן לפרושי דין ספירת השבעה היאך הוא ונאמר תחילה כי ספירת נקיי, אינה אלא לאח, ג' דנרי׳אחר הה פס׳ דם ואחד[יוס] ההפסקה ואחר בדיקה וכל שעה שתפסוק תןהיוס אס בדקה וראתה שפסק הדם ואפי, בשחרית עוד אינק צריכה בדיקה כל היום ולמחר תחל לספור שבעה נקיים ואין חוששיזשמא מזר' וראתה בין השמשות שאלו ראשה בין השמשות אבד תמנה כל אותו היום מספק שמא בין השמשות לילה הוא וספירת השבעה כבר אתרנו שלא יהא הפסקה ביניהן ואס הפסיק ביניין צריכה לחזור ולספור שבעה נקיים חוץ תיוס ההפסקה שבעה וצריכסבדיקה להפסקה בתחלת בה: ערה נפרש דיני הבדיקה שהיא צריכה לבדוק את עצמה ונאמר כי אף על פי שבדקה עצתה ביום •מפסקה צריכה עוד לבדוק את עצמה נימי הספירה ד ב 4 * , בכל השבעה שהרי שנינו הזב והזבה שבדקו עצמן ביום הראשוןוביום השביעי ומצאו טהור ושאר הימי, לא בדקו רבי אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה וכו': קחני שבדקו ולא קתנישבודקין את עצתן ביום הראשון וביום השביעי . ועוד אילין צריכין בדיקת אלמא לכתחלה תצות בדיקה כל שבעה מיהו אס לא בדקה אלא יום ראשוןויוס שביעי טהורים ועוד אתרו בגת' שאס בדקה נתחלש שבעה חוץחבדיקס ההפסקה ישאל כל היתיס לא בדקה♦ [ב] אי נמי אס בדק גסוף השבע, ולא בדק, בתחלתן טהור, ואס בדקה באמצע השבע, ולא בדק' לא בתחלהן ולא בסופן לא שמענו. [ג] ומסתנרא לקולא שהרי שנינו בהפסקת נדה - גדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ווידאה טהור אסר שנעת הימים בדקה ותצאה טמא הרי זו בחזקת טהר׳ ומ, ♦ וחכמים אומרים אפי' בשנים לנדת, בדק, עצת, ומצאה טהור ובין השמשו, לא הפריש' הרי היא בחזקת טהר, הכא נמי בעיא בדיק, והבא בעיא בדיק, הבא סגי לה בבדיקת האמצע והכא סג* ליה בבדיקת האמצע ג הנה בבר פירשנו דין הספיר, ובררנו שאינה אלא לאחר בדיק, ההפסק, ואחד יום ההפסק, !ובררנו עוד כי היא צריכה בדיקה מתוך השבע, חוץ מבדיקת יום ההפסק, עתה אנו צרינין לפרשענין הבדיק, היאך הוא ונאתר כי מצאנו ג, בדיקו, חלוקו, זו מזו * בדיק, הראשוג' בדיקת קינוח והיא בריק, •למציאת הכסס לשלש נשים שיהיו ישנות במטה אחת ונמצא עליה דם שאס בדקה עצמה כשיעור וסת למציאת הכתם אם מצאה טמא טהורו, חברותי, ואס מצאה טהור טהר טצמה וטמאת את חנדותי', כאשד פירשנו בשערי הכתמים * והשנית בדיק, בית החיצון והו א מקום שהשמש דש והיא בדיקה לנדה ולזבה ליום ההפסק, ו לגדי ק׳ השבע, אשר אמרנו למעל, והשלישי, בדיק' חורין וסדקין בבית החיצון והיא בדיקת הטהרו׳כאשר אתרו בגת, עד שלפני התשמיש אינו ממעט בפקיד' * מאיטעמא מפני שהבודקת לביתם אינה מכנסת י דה לחורין ולסדקיןי: תנה ראינו מכאן כי אע*פ שתקני חכמים בדיק ז לתשמיש ולטהרות עד שלפני התשמיש 3ד*ק* הוא