Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    70/94
    שער הוסתות יא אה היו' ולהתיר' לבעל' אמד העונה כאפר נתמו למעל' ומה שאמר שמואל 3גמ׳ הרי אמרו (יס) ליתיס שנים לוסתו' אחד למה שלא מנו חכמי' ג' לית הלמוא כותיה דאלינא לד' קאמר ליה וקיימא לן כישנ*ג בוסתות דבעיתלתא זמני בין לוסתות דגופא בין לוסתו' ליומי כסשתא דמתכי' לתנן אלו הן וסתות מפהקת ומעטשת חושש'בפי כריס׳ ובשיפולימעי' ושופע׳ וכמין צתרמורי' אוחז' אותו וכן כיוצא בהן גל שתקיענו ג׳ פעמי׳ה** וסת♦ שופעת פרשוה בגמ' שופעת לס טמא מתוך דם טהור • צתרמוריח כעין אשתא צמירתא ונןכיוצא בהזלאתויי ראשה כבר עליה ׳ואיבריה כבדיןעליה ורותת וגיסה גיסה ♦ פי' חוששת בנמלה פי' אסר רוצה להקיא תעיןאכילה גסה♦ ועוד יש לה ומתות אחרות שהן מגופה אלא שהן תלויין •במעש' ובימי׳ כגון אכילת שוס וראת׳ אכלה בצל וראתה כססה פלפלין וראתה קפצה וראתה וכן אס אכל ; כל דבר חירפא וראתה כיון שקבע' לה שלשא מעמי׳ הרי זו וסת (יט) מיהו הנךכיון דמחמת אונסא קא אתו לא קנעה לה לא ביתי׳ לסודייהו ולא בקפיצו' יאכילו' לסודייהו דתניא כל שתקבענה חסמת אונם אפי' כמה פעמים לא קבעה לה וסת • ואתרי'<גמ׳ לא קבעה ומתלא לימים לסורי ימו ולא לקפיצית אלא לימים ולקפיצו' לא לימי׳ לחודייה שאס קפצ׳ בריש ירחא וחזאי וקפצ' בריש ירחא וחזקי לא קבע לה וסת לרי' ירחא בלחו' ואפי׳ קדמה וקפצ׳ בעשרין וט׳ ולא חזאי לסד׳׳א אנלאי מילתא דיות' קא גרי׳ ולא קפיצו' אפ׳ה לא קבע׳ לה יומת לימי' לחודייהו ולא קפיצו׳ לחורייהו שאם קפצה ברי' ירח׳ לניסן וחזאי וקפצ׳ כריש ירח' למיחיחזאי וקפצ׳ ברישירחאלתמוז וחזאי אע*ג דכילהו ראיו׳ ברי' ירח' נינהו לא קנע' וסתלא לקפיצו׳ולא לימי' אבל אס קפצה בשלשה ראשי סלשיס רציפי'ודאת' קבעה לה לימים וקפיצו׳ רכל ריש ירח' •לתקפו ן מוחזקת בטומאה עד שתקפוץ שלשה ראשי חלשי' רצופי' ותמצא טהור • כאשר אתרנו למעלה שאין הוסת נעקר אלא כעיזשהוא נקבע וכמו שפרשנו מלין לקפיצו' כך הוא לאכילו' כי כל ראיה שאינה גאה אלא ע*י מעש׳ הרי הנא נקפיצ׳ וכמשפט קביעתן ?ך היא עקירתן שתאכל ג׳ פעמי׳ באותן הזמנים ג ב 3 * שהי תה לתודה ל ראו׳ ותבדק ולא תראה אבל אס ל<$ אבלה ולא ראתה אפי' כתה חלשים אין זו עקירה ואלו וסתות הנקבעי' ע״י קפיצו׳ ואכילו׳ כמו שהן צקבעי׳בג' פעמי׳כך היא חוששתלהןבתסלת קביעתן׳ שאס קפצה וראתה ■בריש ירחא לניסן וקפצה וראתה בריש ירחא לאייר חוששת לקפיצה ומקפיצתה ואילך חוששת גל היום ♦ ואס לא בדקה ולא ראתה שוב אינה חוששת לה שכבר נעקר בפעם אחת ♦ נמצאו שני לינין גחושי היסתות שהן מגופה כי יש שהוא מותר' לפני וסחה ולאחר וסתה דש שהוא מותרת לפני וסתה ואסור'לאח׳וסת'(כי )[אס]אות' הראי׳כרלה נבלעת בתוך הוסת מותרת לפני מוס׳ ולאחר הוסת אס לא ראתה בתוך הוסת ואותה שהיא לאחר הוסת •או שהרגילה להתחיל מתוך הוסת ונמשכת לאחר הוסת מותר' לפני הוסת ואסורה נאחר הוסת ושאי הוסתו' שהןתלויי׳בימיסכנר אמרנו שהיא חוששת אליה' בגל אותה עונה וכךהיא דינה שאס היתה למודה כל ימיה לראו׳ ביום אינה חושש' אלא ביום ואם היתה למודה לראו' בלילה־אינה חוששת אלא בלילה • ואס ראתה שלשה פעמים גיוס והרביעי' בלילה או שלשה פעמי׳ ■בליל'והרביעי׳ ביוס חוששת ביום ובליל׳ מפני חשש הוסת הראשון ומפני חשש השנוי שהוא אחרון ♦־ואס ראתה פעמיס-ביוס ופעמי' כלילה שלא על הסדר או שראת׳ הראשוכ׳ כייס והג׳אחרונו בליל' או הראשוגו' בליל' והג' אחרולו׳ביו' או ג' ביו' זה וג' בזה חושש' לאסרוג' בלבד• וכל זה העניןשאמררו אינו אלא לעול' הראשונ׳אבל שאי ימי הוסתו׳איןבהס הפר' ביןעונת היוס לעונת הלילה• ובכולן היא אסיר׳ לפי סי ין האש' בודקת הוריתי נדתה בימי׳ שהיא רגילה לראו' ואמה מבחנת בין עמת היום לטונות הלילה ואס בדקה מכל לפי מה שבדקה • הנהגתמו חושי הוסתותרזמגי קביעתן ועניני קביעתן כפי שכלנו והסנת־ידיגו ♦ ומצאנו מכללם משר וסתות ודיניה׳ שבעה ־ הוסת הראשון הוא ביפי החלש • והשני היא בהפלגה♦ והג׳ סקנועבדליג ♦ והד ביעי הקביעה בסרוג ♦יוהחמישי ■הקבוע בשעות־ואינו קבוע בימים . והששי וסתות ׳דגו פה שלא על ידי אונס בימים הקנועס ♦ והשביעי *ס,שוס לגופה שלא על יל< אונם בימיסשאינן קנועי' יוהפשיעי