Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    72/94
    ׳* יי שער ימיה חשש העשירי מפני מעלה גופי אלא למעל׳ראי׳ ננדה שהית' חושש' לעשירי לראי׳ ואס הראי׳ איןכאן ;עשירי לה איןכאן ואילו היה העשירי הזה ראוי לוסת יהיה תופס את יומו וחשש׳ אליוגפ״ע •ועכשיו שבא ובימי זיבה איני אלא זנב הראשון \אס הראשון אין ■כאן זנב אין כאן : >ח;ה -כחבתי לך הדרך לקביעת הוסתות ולסושיו ולכל הראיות הנוספו׳גין הוסת ולסושיהן וומאלה תוכל לדע'ולעמו׳ על שער הוסתו' ועל כל ׳הנוספו' עליהן בקב-ועתן ובחושיהן •וכדרך'קביעתם .כך ירו עקירתן יידוע שאינה עקירה עד שהגיע יום הוסת ולא תראה בו תסשב אותו לווסת אסר ונראה אס תקבע זו וסת בתוך יוסת תחו׳ אבל אס תוסיף ראיות בין הוסתו׳ אין זו עקיר׳ אלא אם ראויים הס לקביעת וסת תסוש לשנ-יה׳מריכ׳שלשס פעמי׳לעקרס ובבדיקת • והריני פוהטלר׳באיזה ענין תקבעהאש׳ וסת בתוך וסת כגון שקבעה לה'וסת שלשה ■פעמים מריש ירחא לריש יומא וברביעית ראתה עשריןבירשא וריש ירתא וכןבחמישית וכןגששית הריאשה זו־קנעה לה לשני ו סתו׳ברישי־רחא ובעשריןבירס׳־וא׳׳ת והלא ריש ירס׳ רביעי נתוךאח׳עש לראיית עשרי׳איןבכך כלו׳שהרייקבעתן תסחל׳ ונהי ־דלכשחל' אינה קובעת וסת בתיך אחד עשר יום אבל אס נקבע מתחלה כבר נקבע ואינו נעקר עד שיעקר תמנהשלשה פעתי׳י־ועוד -יש עניןאחר שהיא קובעת וסת כתוך וסת כגוןשואת׳ חמשה עשר בשיש זה יששה־עשד נחדש זת ושמשה עשר בחרש זה וששה עשר בחלש זה כשתשלשבכל אח׳ ואחד קנע׳להשני וסתו׳ כל!חדשוהדש-כראוילו*ודע והבן כי אלו הוסתו׳שזנרנו עתה •היי היא חושש׳בחיש הב׳ ליום ט׳׳ו • [בחדש הג׳ ליוס ט״ז] וקבחדש הד׳ ליום ט*ו ובחמישי סוקנע וסת לי״ויינמצאו אלו שני וסתות נקלעים תב׳ חדשים לב׳ חדשים ומקביעו׳ ואילראינה חוששת ליום ט*ו אלא מג׳ חדשי׳ לב׳ חדשי׳ וכן אס תעקר ראיית ט׳ ו מחדש הראוי לה לא תחוש באותו ליוסלו׳) [ט*ו] עד החדש האחר הראוי לו וכל אחד ימן מחדשי׳ הללו צדיכין:' חדשים לעקרם • עוד אתה צרירלדעת כי הדיןהזהשזכרנו אינו אלא כשהי׳אזלוא׳ י*וס אחד בחדש ט״ו בזה לבד ויום י*ו1זה?3בד״#ב< ג .א ;2 הוסתות אס היא דואה ב' ימים או ג'רצופי! בשעת וכתה אעם*י שהיא התחלת בחדש זה בט״וובזה האחר׳ לי׳־׳ו ץיבזה התחלת בט״ו ובזה בי״ך כבר קבעה לה צו וסת ילי*ו בשלש חדשים אבל לט״ו לא קבעה עד ה' חדשים -לפי שהוסת •נקבע בג' פעמים ביןכולו נין מקצתו שכבל ■אמרנו.כי תוך ימי נדה ואויי׳ הס לקביעת וסת מפנ♦ ספק שופעת או מדלפס ושאינה מדקדקת על עצתה -.בין מפסקת לשאינה מפסקת כאשר אמרנו'למעלה ובן ;בעקדתו בג׳ פעמים הוא נעקר בין בכולו בין במקצתו לכל מהשיעקר ממנו ג׳ פעמים הלי הוא נעקר ונין * ־שהיא מוחקת יאת וסתה ונין שהיא מקרבת אותו *כיון שעבר ■עליה זמןהוסת בלא ראיה אעפ״יי שנכנסה .׳לס בימי ,ספירתה ־והיא אסירה באותו יום לבעלה עיון שמתה רואה בו׳עקירה היא ועוד תבין ותדע •כי סאשה שקבעה וסת בעמן א׳ כגון בהפלגה מג׳ ■יום לב' יום ושנת' פעס'אחת לל׳ה שאמרו בתשנתינו ;שהיא חוששת לשניהס׳כשהיא חוששת לוסת •הראשון לדהיינוהפלגס־כ׳ מונה :כ׳ יום.מיום השנוי ואילך ־דהיינו מכה־ששנתה בו.. וכשהיא חוששת עוד לכ״ה יאסדאתהגיוס־כ׳ שחששה בו סרי היא מונהכ׳׳ה יום מכ ואילך ♦ יואלו־צא ראתה גיוסכ׳ ריתהחוששת ;לסוףה׳ ימים מאותו יום כ׳ שהו א.כ״ה ליום ששנתה.בו ־׳תחלה והיינו פלוגתא דוב פפא ורב הוצא בריה דרג ייהוש׳ דפליגי עלה דהא מילת' נ0וףפ׳ בנות כותייס יקאי רב הוצא בריה דרב יהושע כי מא׳סנרא דלענל' ^ ימראי׳ בתרייתא מנינן וקי״ל כותיה: ׳הנה •פרשנו פרטות וכללות אשר מהן תוכל ליקח דרךלכל הוסתות הסדורים התלויים בימים • אויש לנו לדבר עוי־ על וסת -הדלוגיסנאלקויבו־רב ושמואל רב אתר בג' פעמים •הוקבע והראשונה מן ה מני ז * ■■ושמואל אמר כיון ־שהראשונה לא ראתה־ בדילוג אינו מן המניןעד:שתשליש בדילנג—איכא מ׳׳ד הלכת׳ כותי׳'ירב-דקי״ל ח־רב׳ושמואל הלכת׳'כרב נבאסורילהי^דאסיראת׳ ט*וייוםבחד׳ זה וי״ו בחרן 1!ה*וי*??3חי'תה$כפר •קבעה לה וסת בדילוג ׳ואינה מזוששתינחדיש ירביעי^אלאמי׳ח ואילך וכל הראשונים ימותיו וכן יבמלש חמישי'אמה חוששת אלא'לי* ט וין *בולן ואגןצא:סבידא'.לן הכי לניוןדתלינן; [<ז] להערה לגשור