Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    8/94
    הלכות נדה כג £ברי'צברי׳ משיצא צ' מטמצין אלתה ליד' ומשי5א ודונו מוניןלו יצא כדרכו השיג׳ פדחתו הרי הוא כילו׳ *לכל דנריו • [ו] היתה מקשה ושמעו קול סולד ה״ז יילוד א*א שלא הוציא ראשו לחוץ לפרוזדור הרסס [ז] דהמפלת תאומי' ונשתה׳ הולד אסר מכירו משעה שיצא והראשון טמאה ליד' יגא האחווןמונין לו משע׳יציאתו '[מ] התפלת שליא והיא כמו סתת שבתוכה הולדנו5ר ה*ז טמא׳ ליד' שאיןשליא בלא ולד ואפי׳ היח׳פסות' •׳מטפס מטתאין אותה : [ט] הפיל׳ נפל ואח״כ הפיל' ששליא סוששיןלה מולד אסר ואס הפילה ולד של קיימא יואח״ל הפילה שליא אפי' אחר כ״ג יום תולין אותה נבוצדואין-חושש־ין לולד אחר שהולד קרעאתהשליא יוי5א הפילהשליא תחלה מיששיןלה לולד אחראע״פי :שילדה אח׳ל ולד של קיימא אין תולין אותה בו שאין ודרכה של שלי' לצאת לפני הולד יצא׳ הקל׳ שלי' היו׳ :חושש' משים לירה יצאת כולם למחר ממין לה משעת ייציאת כולה י [יוד] התפלת דתות בכתה וחי' ועוף יודגי׳ושלי׳קשור׳נגאיןחוששיןלול׳אחר ואס אינ׳קשור' בהם מטיליז טליה סומר של 3׳ וולדות שמא נימוח :שפיר של שלי׳ זו לפיכךאם הי'הולד הנדמ׳זכר חוששי׳ :לשליא משו' נקב' ♦ [יא] היולדות טומטו׳ואנדרגנו׳ !תשב לזכר ולנקנההאש׳ שמפיל׳ואינו ידוע מה הפיל' 1אס היתה מעוברת ה״ז יולדות ודאי אפי' אינה כן טמא׳ לידה מספק • [י3] דיר מפורש בתור׳שהיולד : זכר לאחר שחשלי' ז' טובלת בלילה וטהורה וכל ל ג ימים שאסר כז' ימים אע״פ שהדס שותת תתנ׳טהור' לגעל׳שנאמר ושלושי׳יוס ושלש׳יתיס השב בדחי קהר' והן גקראין ימי טוהר ויולד' נקבה אחר השבועי' ימי טיהר שלה ם*ו שנאמר וששי' יו' וששת ימי, תשב בדמי טהרה • [י/] אע״פ שהית' שופע' מתוך הז' של זכד וסשבועיסשל נקבה לימי טוהר אלהןטמורה שהד׳הבא ביתי טוהר החור׳טהדחו אע״פי שהוא שות׳מןהמקו, • [יד] כל שהיא טמאה לידה יש לם יחי טוהר דין תורה וסכמי התלמוד החמירו שאין נותניזימי טוהר לולדעדשישעיר וימלא גופו שערות שמא לאסגמו צורתו והיא תדמה שהוא ולד ואמ׳נזלפיכךכל ממפל׳ מטמאין שבועי' מרין יולדת שמא נקבה הפילה ואין מפרישין בין זכר לנקבה עד שישעיר גוף מנפל ויחיה זכרותו או נקברתי ניכר לעיני׳ [טו] אי אפשר שיפון׳ רסס לולד בלא דס שיזוג ממנ׳קודם שיהי׳הולד בילוד ואפי׳המפל׳בתו׳מ׳א״א בלא דם שיזוב לפיכ׳כלהיול׳ בזמן הזה צריכה ז' ימי׳ נקיי' לאותה ראי' שהרי כל הרוא׳ דם טיפה כחרדל בזבה גדולה הי נידונ' ואם היה הולד תטמא׳משוס לידה הרי האם גיכשיו כיולדו' בזוב והזבה שילדה קודם בפיר, זיבת צריכ׳ז' ימי׳ נקיי׳דיןחורה ומונה ז' או שבועי׳ואח״כ מונ׳ז׳הנקיי' נימי טוהר וטובל׳ וטהורה • [טז] נמצאת אומר שכל היולד׳זכו עכשיו יושבת ז׳ללידה וז׳נקי׳לזיב׳והיולד׳ נקנה יושבת ללידה שבועי׳ ולזיב׳ ז׳ נקיי' • [יז] ימי לידה שהןז׳ושבועי' אס לא ראס׳בהןעוליןלה לספיר הזיבה שלמו ימי הספיר׳בחוךי״ד של נקבה ה״ז אסורה לבעל׳עד ליל ט״ ו. [יח] ימי טוהר שראת' בהן אינן עוליןלה שימי ספיר׳הזבה צריכיזשיהיו נקיים מכל דס שהוא בא תן המקור י [יט] הרוא' שהתחילה לספור בזמןהזה וילדה ה״ז סותרות בל המניןןכןיולדו'נקבה בזמןהזה שאפדה ז' נקיס מתון י״ד וחזר׳וראס׳צריכ' ז נקיס חשתפסוק:׳ [ל] לא הפרישו בנו׳ ישר אל מרס נדה לדס לידס אפי׳בתוך ימי טוהר שיש ללזיש לקלקול גדול ולטעות שהרי רוב המפלו׳אנו מטחאי/אוהזלפי שאין בקיאו' בדבר והרכה מהן שיושבות מספק לזכר ולנקב׳ולנד׳מדיןחלמו׳ואס תרגיל את האשם להנהיג טהר׳בד׳ הבא הימי טומ׳יבואו לומ׳שכל שאנומטחאין אותה לידה יש לה ימי טוהר וקיבואו לטעו' כספיר' זיבתן ולומר נשםשאיןדס זה תטמא [כך אינו] סותר בספיר׳כיהי׳עול׳והרי הדברי׳ק״ו אסהחמירו בנ״י על עצתן שאפי׳רואו׳דסטפה כחרדל יושבו' ז׳נקיי׳ולא רצו להוציא עצתץכחקנ׳ב״ד שתשב ו׳ והוא כדי להוצי' שתהא ספיר כולןשוה כל יממן ולא יבא לידי טעו׳כ״ש שיסא להן לחוש שלא תהא האשם שופע׳ומשמש׳לפיכך כל הרוא׳דס טסה כחרדל אאי׳בתוךימי טוה׳תשב ז׳ נקיי׳כאלו רצת'קוד' שתלד וה״ז בכלל חות' שהחמירו בנות ישראל על עצת! אע״פ שתקצ' מקומו' כיהגיןקול' בימי טוס׳ כבר הסכימו הגאוני ועשו בוזיכ'והחמירו על כל מי שיעשם קיזלא הרי מצש׳שרואהבימי טוהר שלה כתו שהיא בשאר הימים שרואה בהן 5 פרק עומיני אין הא שה עולה מטומאת'ויוצאה מידי(ערו')[טומאתם]עד שחטבו׳אחר הימיס סספורי׳