Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    80/94
    ישער גלאחו הנץהחממ(ג)וד6י נקיטמןלהו לחומר, כל הליל* ווכללדידס• [ובהרא״ש נדה דס״ג מביא דברי הראג״ד ווזנ״ל בז״הל ואס רגילה לראות בהנץ קסמה ולא קיס ללה שפי׳אי קוד' הנץאו לאחר הנץיש מסמיריזלאומר, נבל היוס וכל הלילה -וי*א ליון לווקתות דרככן.כ*ש משמור לווסתה הלכך הוד..ספק דרבנן לקולא ולא לרויישינן אנא ליום שהו־א בוודאי בימי נדת־; והלריע והוא להקלעכ״ל וכן הוא •בטורי״דסי׳קפ״ד ולעת גהרז״ה בהשגי׳לספיקו להקל והיי כאשה שאיןלה וסת וקבוע ואיבריו ׳לפרוש .כלל עונה ומותרת בלילה יוביוס]: והיכא דיגילה לתיחזי ראיה' מרובה מקוד' והנץ הסתה עד לאתר הנןהסמה ודאי איכא מאןדאמר יאסורה כלילה וביוסתאי גיעמא כיוןלההי'שעתא כולה ושעת הוסת היא ואפי' לר׳ייוסי דאמר אףיתיסושעות ווסזות מו׳־ה בשעת סוסת חיהת אסירה לשמש בכולה והילכךלר׳ יהול׳דאמר כלעונה שלה ותפני,שעת הוסת נכל עינ׳נאסר׳• כל היוסוכל סליל׳אסירה שהרי וסת׳ ובלילה וביום הוא . ואיכא מאן דאמר יכל כי האי גגוונא בתר תחילת הוסת אזלינן ולאמתסרא אלא ובלילה ואע״ג דגולה שעת הוסת אסורה ־לשמש ואפי' $לר׳ יומי הני סילי לשפת הוסת נלסוד אבל לאסו' את ;שלפניו ואת שלאחריו •לא אסרינן 'אלא לההיא,עונה זדתחלת הוסת קאי נגוה ואס בדקה קודם הנץהחתה וולא ראתה אסורה לשמש גל אות׳עונה . אבל.כל היו, ומותר׳ לפי שעיקר הוסת 3ת.זלתו הוא דאמריגן לקמז ;שאין האשה קובעות לה וסת בתוך ימי נדתה אלתא ובולהו ימי נדה בתר ראיה קתיית' שדינא להו • והב, 1נמי סוף ראי׳ בהר תחילתה שדינא להו ואנן אכרפנא ■ בהא תילת׳כי מא סברא בתרא מהא דחכי׳הית׳לתךד' להיות רואה עם הנץהסמה אינה אסיר׳אלא עס הנץ י החמה דברי ר׳ יוסי ור׳■ יהודה יאותר כל הלילה שלה ואוקיתנא להא דרגילא למחזי בסוףלילה . והא ודאי י כל היכא דתני עס־לאלתר משמע וא״כ לכה״ג אסירה ביום ובלילה ־היכא קסניכל הלילה שלה והא אי אפשר דלאעיילי ראי׳ בתור הנץ החמה ותססר ביתמא ובליליא ועודלותתא קתני להיות רואה ולא מפליג נין ראי׳ חרובה לראי' מועטת הילכך אינה נאמורה אלא עונת הלילה ושע, הוסת נלכד י והא ־הוסוזץז ;ו דאמרי' דכל אותה עונה אסורה דוקא בוססו׳דיומי אכל בוסתו׳ דגופי כגון מפהקת ותעטשת וסושש׳בפי כריסה וכל אותן השנויס 3תש?תינו פ' האשה שעושה צרכיה אינה אסור׳אלא עסוסת׳כלבד ביןיש לה יוס קבוע לאותןסיתני'ביןאיןלה אבל לפני וסה'מות'(ה) ואס בדק׳נסע׳ וסתה ולא ראת׳מותר׳צאחר הוסת וראי׳ לדכר תדקתני עלה במתני׳ ר' יוסי •אותר אף ימיס וסעו' וסתי ׳משמע דהכי קאתר כי היכי דוסתו, •דגיפא לא תיתסר׳ אלא לשעת' ה/ וסתו' ליומי לא •מסתרא אלא לשעהא ולמאן קאמר לאו לר' יהוד׳ בר פלוגתיה אלמאבוסתו׳דגוס' לא פליג ר׳יהוד׳ודוק, גשהי' רגילה לראות כל הראי' בתוך הוסת אנל אס רגילה לראות ממנה אסר הוסת (ו) אסיר׳מןהיסת ואילך כל היוס וצריכה בדיקה אחר הוסת כדי לטהר הוסת וכלי להתירה לנעלה אחר אות׳עונ׳אבל קולס הוסת מי הא מותרת כלא.בדיקה ואע״ג דאכרע׳.לעיל לבתר תסלת הראי' אזלינן הכי מילי בשתי עונו׳דלא אסרינן עליה אלא ההיא.עונה דתחלת הוסת קאי בגוה אבל תוךהוסת ואחר הוסת חדא.עונה.היא.״ •וכיון דפשטה ראייתה אחר.הוסת כולה ■ייומא מתפס ■מן הוסת-ואילךמתסרא. ואמרי רבנזיל״שוסת קנוט וליש וסת שאיני קבוע חושש׳ליום ראיית׳דתני׳היתה ילמודה להיות רוא׳יוס ט״ו ושנתה ליוס עשרי׳זה וזה אסירי' • ואתר רבא,לא תית׳ לקאי יוס השינוי נימי נדתהאלאאפילו קאי לה בימי זיבתה כגון שהמזה למויה להיות רואה חיוסעשרי׳ליו׳עשרי׳ושנת׳לששה ■עשר או לשבעה עשר דקאי לה בתוך חתונה עשר יוס לראייתנדתה אע״ג דההיאיראי׳לאסזיא להביע'וסת -כדאימרינ׳ לקמן מיחש מיהו חיישא לה * ומדקתני זה ו!ה אסירין משמע דגי הדדי ניהו אלחא לוסת שאינו קבוע נתי חוששת כל.היוס ומסתבר' לןדוק׳שלא קבע, וסת לא לימים ולא לשעות אנ3 אס קבעה וסת לשעו, י ולא קיעה לה לימי'אינה חושש׳אלא לשעת׳בלנד דעד כאן לא .פליגד' יהוד׳ עלי׳ דר-י אלא בלימוד׳ לימי, יכדתני' הית' למורה להיו' רוא' ליו, עשרי, תשש שעו, לשש שעו' והגיע יוס עשרי' ולא ראתה אסורה לשתש *גל שש שעו' לנרי ר' יהוד' יד' יוסי מתיי עד שש קשעי׳וחושש׳לשש שעו׳ונו' • הנא ■הוא דפליגר׳יהוד, ללגיון 2.