Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban.

  • Abraham ben David of Posquières
Date:
[1812]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Baʻal ha-nefesh ʻal hilkhot nidah u-miḳṿaʼot, ṿa-haśagot ha-Razah ṿe-hilkhot nidah leha-Ramban. Source: Wellcome Collection.

    82/94
    שער מבלה לווי פה ונועל געיל'. מצוה ופורש ונוהג ז׳ ימי המשתה ואס* כ נוהג ז'ימי אבלות וכל אותן הימים הוא ישן כין אנשים ואשתו ישנה בין הנשי׳יש מפרשין כל אותןימי המשתה בלבד ♦ויש מפרשיןכל ימי המשתה והאבל וכן עיקר• וא׳׳עג דאבלות אסרת אין זקוק לכך אבילות דהכא שאני דקילא ואתי לזלזולי בה * ומאי קולא איכא הכא דקתני נוהג שבעת ימי ממשתה. ואיכא מאן דאתו דאי מתרמי לי' לאינש ברגל שצריך כמו כן שישן הוא בין האנשי׳ואשתו בין מנשי׳ משוס דלמי האי לאבלו'דחתן דמזלזלין ביה דלא נהי: אבלות ברגל וקיי*ל דאסו' בתשמיש דאמרי* לברי' שבצנעה נוהגים הלכךבעי הרחקה יתירה פי הכא ♦ ולי נראה דשאני רגל תשבע' ימי המשתה דאית בהו אפושי שמחה לשושביכיןולנל בני חופה אבל שמח' הרנלליתבי׳כי האי גוגא דאי לא תימאהכישבת הא לא נהיגי ביה אבלות אלא דברי' שבצנעה וגבי שבת לא אשכחן מאן דאמר שיהא הוא ישןביןהאנשי'ואשתו 7ישנה ביןתנשי׳• אלמא טעמא דשבעת ימי המשת׳משוס אפושי שמח' הוא דקא מפשי בהו ומשוס הכי אתי לזלזולי באבלות דידיה וכן הלכתא • עוד יש עתים אחרי'שהוא אסור בתשמיש כגין שני רעבן למי שאינו מחוסר בני׳וסימני רעבון כדאתרינן מדינתא אתדינת' כפנאוכן אכסיאי הלן עסאשתו באכסניאאסור בתשמיש המטה ומסתברא שאם יחדו לו ולאשתו בית שהיאמותי ובלבד שלא ישן בטליתו של בעל הבית ולא אזרו אלא משוס צניעות ♦ יכן אמרו אסור לשמש בפני.כל חי מדקאמרינן בפני תשמע נעירקאמר אבל ישן תותר • וכלחידאתדמן כגון ענייו ושפסיתיו יאבל בפני בהתה מותר • ומסתנרא לתינוק שאינו יודע לדבר כבהמה דמי ורמיזה הא מילתא בפיק ערבי פסחים כעניזהתשתש במטה שהתינוק ישן עלי׳וכו׳ וכן אמרי ישראל ק׳־ושי' הן יאיז משמשי? מטיתיהן ביום ואס הוא בית אפל מושר ואס הוא תלמיד חכם הוא וצייר לאיתו יער תאפיל בטליתו ומיתר: וין אמרו אסיר. לשמש תטתו לאור הנר • ומסתנרא אפי'תאפי׳ בטליסי נמיאסור מ שמעת א למסכת יי ס טוב דבעינן החס מלי'יכבית אח הנר מפני יבר אחר ♦ וכז אמרו נית שיש ט ספר תורה אסור לשמש בתוכו על שיעשה הפרישה ד- גו מחיצה עשרה♦ ואם יש לו ניס אחר עד שיוציאנו משם וכן בית שיש בו תפילין או חרמשין אונניאי׳או כתובי׳אסור לשמש בו עד שיתנם כלי בתוך כלי ויהי' העליון כלי שאינו בליין כגון גלימא עילוי קומטר' ועכשיו שנתנה תורה שבעל פה לכתוב משוס עח;לי״י אף ספרי הגמרא נתי כן צריכא כסוי: וכן תי שנדי הנאת תשמיש מאשתו בין שנדר הוא בין שנדרה היא ואמרה הנאת תשמישן פלי וכן אשת ישראל שקנא לה מסתרה אסורה לו ואפי' להתיחד עתה עד שישקנהוהיא טהורה♦ וכן אשת כהן שנשבח אסורה לבעלה ואסור' להח׳יסד עמו ממעשה דר' זכריה בז הקצב [אבל מותר לדור עמה בחצר] אבל אשת כהן שנאנסה אסורה לקיימ' [ר״ל בחצר] דבשבוי' הקלו אבל לא באנוסה♦ והכי איתא בכתובות הנה השלמט כל הפרישות ומצאנו מכללן תשע פרישות זו למעלה מזו ״ הואשונ׳ פרישת הקדושות ♦ כגוןאכסני ובפני כל חי ♦ותשמיש היום• ולאור הנר♦ ובית שיש בו ספר תור׳ונתבי הקדש כל אלו אסוריזבמקומןויש להן היתר בתקי׳אחר'מומיףעלירןשני רעטןשהזאכורי׳ בכל אותה מדינה 4 מוסף עליה' הנודר מן התשמיש שהוא אסור בכל מקו׳עד שיתיר את נדרו ♦ וכןפריש' יום היסתות לנדה שהוא אסור בבל חקו' עד שתעקר את הוסת♦ מוסף עליהם תשעה באב ויו/הכפנריס שאיןלהס היתר♦ מוסף עליהם האבל גתירשנעח ימי חפתו שהוא אסור להתיחד עתה בלילה אבל אינו חייב בשאר מיני פרישות מוסף עליהם הנדה שהוא חייב בכל מיני פרישה כחבוק משיק ודברי :בטלים ומזינת הכום והצעת המט׳ והרחצה פניו ידיו ורגליו ובאכילת שלחנו ובשיירת הכוס ואפי׳ כים של ברכה ובנגיעת אצבע קטנה שלה ואסי' להססב' בעהיבה ובכל מקי ׳ה פ ת' של׳״מיסףעליה' הני' ביתי ס יפ תו ולא בעל שהוא אסי׳בדל אלה ואף להחיח׳עח׳בליל' מיסף עליה׳אש׳יחראל שקנ׳לה ינסחר׳שהיא אסור׳ככל אלה ואסורה להתיח־ עתי ביים ובלילה אבל יש לה היתר מוסיף עליהסאשת כהןשנשבית שהיא *סורה רכל אלה ואיז לה היתר לעולם. הדי תשעה סריסית זילמעלה י מזו. נמצאו נאכל שתי׳מהן♦ ובנדה,שלש כאשי פישלו.: וראיתי