Volume 1
Bet ha-midrash ... midrashim ketanim yeshanim u-maʻamarim shonim / asafti ve-ʻarakhti ʻa. pi. kitve yad u-dafusim ... mevo śamiti be-rosham ani Aharon Yellinek.
- Adolf Jellinek
- Date:
- 699 [1938]
Licence: Public Domain Mark
Credit: Bet ha-midrash ... midrashim ketanim yeshanim u-maʻamarim shonim / asafti ve-ʻarakhti ʻa. pi. kitve yad u-dafusim ... mevo śamiti be-rosham ani Aharon Yellinek. Source: Wellcome Collection.
70/656 page 95
No text description is available for this image
No text description is available for this image
No text description is available for this image![~ 95 ־־ המזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת׳ מנין לפני המזון תני ר׳ חייא בשם ר׳ עקיבא כתב קדש הלולים לה׳ מלמד שהיה טעון ברכה לפניו ולאחריו׳ אמר הקב״ה כשם שאני זקוק להוריד גשמים ולהשיב רוחות ולהוריד טללים אף אתה היד. זקוק לברכני וזהיר להתפלל לפני לא תהא רואה עצמך בשעת ד,רוחה ובזה את התפלה [בתנחומא גורס ולא תאמר אני בריוח מה אני מתפלל] וכשתגיעך הצרה תהא עומד ומתפלל אלי׳ לא תעשה אלא קודם שתבא תהא מקדים ומתפלל שנאמר(איוב ל״ו י״ט) היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כה תדע שיעקב אבינו עדיין היה בנימין עמו ואינו יודע מה עתיד להגיעו התחיל להקדים ולהתפלל שנא׳ ואל שדי יתץ לכם רהמים לפני האיש. ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין׳ וכן הוא המשל [בתגחומא גורס: כתוב בס׳ בן סירא] אוקיר [לאסיא] עד דלא תצט־־ך ליה, מהו וכן כל מאמצי כד שכך היו עושין [הצדיקים] מאמצי כח׳ [הגבורה] זש״ה על זאת יתפלל כל הסיד אליך לעת מצא וגו׳ (תהלים ל״ב ו׳) זבדי בן לוי ור׳ יוסי בן פיטיו [פייטרס בפסיקתא פ שובה] ור׳ יהושע ב; לוי אחד קרא (שם ל״א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ואחד קרא (שם ה׳ י״ב) וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ואחד קרא על זאת יתפלל כל הסיד אליך לעת מצא מהו לעת מצא היום׳ [בב״ר פ׳ צ״ב הגירסא לעת מצוי היום ושם נאמר של בעלי הגדה אטרון אלין קריא כד דמכין] ד״א לעת מצא לעת מצוי הנפש. א״ר ישמעאל צריך אדם שיהא מתפלל על יציאת נפשו שאין לך דבר קשה מיציאת הנפש׳ [היאך] היא יוצאה ר׳ יוחנן אומר כפיטורי [בפי] ושט כך הנפש בשעה שהיא יוצאה מן האדם שאין אדם צריך להאמן בעצמו עד יום מותו׳ לכן שינו רבותינו אל תאמן בעצמך עד יום מותך׳ והיה חולק על דברי רבו׳ אמר הקב״ה זה בא לחלוק על התורה מה עשה לו נסה אותו יצא ביום הכפורים לתוך גנה אחת ובאה ריבה אחת ' ז־ מקושטת ומשובחת ונאה׳ עמדה לו כנגדו הסיח עמה ובקש להזקק לה אמרה לו אשת איש אני אמר לה מקובלני ולא זז עד שנזקק לה׳ הלך וישב לו בביתו . . . לומר מה עבר עליו והיו רבים עולין ומבקרי; אותו ומוציאין אותו בחוץ והוא לא היה חולה׳ כך עשה חדש אחר חדש לומר מה עשיתי׳ מה עשה הקב ה ראה שהוא מצטער נתן לה הקב״ה רשות לאותה רוח הלכה ועמדה](https://iiif.wellcomecollection.org/image/b31365176_0001_0070.jp2/full/800%2C/0/default.jpg)