ṿe-zʼot torat ha-bayit / ḥivro ... shelomoh [be]n adret ... dinim ha-tserikhim le-vet ha-ʼadam ... niḳra torat ha-bayit.

  • Shlomo ben Aderet
Date:
5571 [1811]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: ṿe-zʼot torat ha-bayit / ḥivro ... shelomoh [be]n adret ... dinim ha-tserikhim le-vet ha-ʼadam ... niḳra torat ha-bayit. Source: Wellcome Collection.

    7/90
    בית שביעי לידת מספר, : המשלת מלא דס מלא מיס או שהוא מלא גווני סן שהוא מלא בין שאינו מלאונן מלא בשר בין צלול ביןעכור אעי׳פ שאיכו מרזקס הרי זו ממאה לידה מספק ויושבת עליו שבועיים שתא נקיבה היא: מי שלא היתה מעוברת והרגישה שהשילה ואינה יודעת תה הקילה הרי זו טמאה לידה מססק חשבת שבועיים שתא ולד היה ונקיבה היתה: המפלת חתיכת קורעה אס יש בתוכה עצם או חתיכה לבנה היא שתאה לידה ויושבת לנקיבה אבל אין טתנין לה ימי טוהר שתא הפילה אותו חתיכות והרחיקה לידתה ושתא זה במה שהפילה רובו של ולד ושלמו ימי שהרה • בד״א בחתיכה לבנה שמתוכה גיכר שחתיכת ולד הי' אבל של שאר מראות לא ׳ ויש מי שהורו להחמיר ואפילו בשאינה לבינה לסי שאין אנו בקיאין במראו' ־ וכן* התפלת יד אי רגל שיש להם חתוך אצבעות הרי זו טמאה לידה ואין נותנין לה ימי טוהר שמא הרחיקה לידתה כתו שאמרנו • ואס אין לה חתוךאצבעו' אינה חוששת לולד כלל אבל טמאה נדה • ומגדולי המורים הורו שאין טמאה לידה: התפלת ולד שושטו נקוב או שפניו ממולמסין כגון כלי מתכות שנצטרף! טמאה ליד׳ • וכן המפלת ולד תרוקס הר י זה ולד גמור ואמו טמאה לידה ומדברי סופרים אין מתנין יתי טוהר עד שימלא גופו שערות כולדות הנגמרים • התפלת שליא הרי זו טמאה לידה לא. שהפליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד ואעפ״י שאינו נמצא עכשיו בתוכו ודאי נימוח שפיר של שליא זו בד׳יא בשליא גדולה טפח אבל פחותה מטפח טהורה אלא שיש להחמיר עליה נוי שלא יבא הדבר לכלל טעות • היולדת תאומי' מונין לה מן האחרון ביןלימיטותאה ביןלימי טהרה כיצד ילדה נקבה קודם שקיעת החמה ונקבה אחרת לאחר שקיעת החת׳ מונין לה שבעתיים חולד שני וכן הדין לימי טוהר וה״ה ליולדת ב׳ זכרים • ילדה נקבה לפני שקיעת החמה וזכר לאחר שקיעת החמה מונין לה מן הנקבה לפי שימי טומאה וימי טהרה של זכר נכללין בתוך ימי הנקב' ילדה נקבה קודם שקיעת החמה ונפל לאחר שקיעת החמה ואין ניכר אס זכר אס נקנה הולכץ באלו לחומר א ומונין לה שבועיים מן הנפל שמא נקבה היא וימי טהרה מן הראשין שמא נפל זכר היה • וכן מ כין לה בסוף! מספק ימי נדה מן הראשון וימי נדה מן האחרון • וכן הדין כשילדה זכר לפני שקיעת החמה ונפל לאחר שקיעת החמה חונהשבועיסמן האחרון שמא נקיבה היא וימי טהרה תן הזכר ילדה ואח/)כ הפילה שליא תולין שליא זו באותו ולד שיצא ראשון ואץ חוששין לולד אחר מחמת שליח ואפילו יצאת השליא לאחר הולד כ״ג ימים ־ בדא כשילדה ולד חי אבל השילה נפל ואח״כ הפיל׳ שליא חוששין לולד אחר לפי שאין ושער % חולין את השליא בנפל אלא כולד חי חוששין שמא נימוח שפיר של שליח זו ונימוחה שליאשל נפל זה ולפיכך מונין לה ימי טומא משעת יציאת השליח ויושבת עליה לז נר ולנקבה ■ הפילה השניא ואחכ ילדה ב ןולד חי ביןהפילה נפל כל שהשלי׳ ׳ יוצאה קודם לולד אין חולץ אותה בונד זה אלא בולד אקר לפי שאין שניא יוצאה לעולס קודס לולד: המפלת דמות בהמה חיה ועוף ודגים ושליא קשורה בו אי,ן קוששין לולד אחר ואס אינה קשורה בו מפולין על ה חומר זכר ונקבה לפי שלנפלים מראים לשאר המינ ס בשיש .להסשליאאיןשצייתן מהן ווו הואיל ולא יצאה קשורה עתו ודאי של ולד אחר היה ונתוח • ילדה נקבה ובתוך ית, טהרתת חזרה וילדה זכר הרי זו יושבת לזכר שבעת ואעפ״כ עילין למכין ימי טהרת הנקבה ואין משלימץ לה ז'ימים טהורים שהתורה אתרי. וששים יום וששתימיס תשב על דמי טהרה רצופים ולא מפוזרים • פעמיס שהאשה מעוברת ומתעברת ואותו ולד אחרון פוחח צורת של ולד הראשון הוא שקראו חכמיס קנדל שדומה לסנדל של יס שאץ לו צויה . סנדל זה לעולם יוצא כרוך עס הולד חע״פ שהסנדל אין לו צורת פניס נדון כולד ולד היה אלא שניצן) מדוחק הולד השני ולפיכך יצא עם זכר יושבת לזכר ולנקבה שמא סנדל זה נקבה, היא יצא בפני עצמו בידוע שאינו סנדל אלא חתיכה וקורעין אותת אס יש בה עצה טמאה לידה וחולין אותה בבן ק ימת ואין מתנין לה ימי טוהר שמא הרחיקה לידתה כינו שבארנו: התפלת טומטום או אנדרוגינוס תשב לזכר ולנקבה וכן טומטום וזכר ואנדרוניגוש וזכר : מאימתי מונץ לולד ימי טומאה וימי טיהרת אס יצא כתר,ונו מומן לה משיצא ראשו ולא כל ראשו אלא אפילו פדחתו בלבד • ולא טף דבר ׳שיצא ראשו לחוץ ממש אלא משיצא חוץ לפרוזדור ־ הראש שאמרו בין של ולד חי בין של נפל ואפילו יצא מחותך לעולם הרחש ברובו • יצא מהופך כגון שיצא דרך מרגלותיו אינו כילוד עד שיצא רובו של ולד בין חי בין נפל בין שלם בין מחותך • הוציא העובר את ידו והחזירה חמו טת זה לידה תדברי סופריס ואין מתנין לה ימי טוהר עד שיולד ־ נולד ממין לה ימי טימ£ה וימי טהרה משעה שיצא רובו או ראשו כמו שבארנו • הוציא רגלו טמאה נדת שא״א לפתיחת הקבר לאיברי׳ בלא דס ־ ונ״ל שאינו תטמא׳ לידת • לא אמרו ביד?יא שהשמיט הדבר לתה שכתוב ויהי וגו׳ ויתן יד הכתוב עשה לידת יד לידה אבל בשחר איברים לא אמרו ויש מי שהורה בין ביד בין ברגל . ויוצא דופן אין אמו טמאה לידה אפילו יצא עמו דס דרך דופן טהורה מכלום • אינה טמאה לידה עד שיצא דרך רחס ואינש נדה אלא בדם היוצא דרך רחם • כבר בארנו שא״א לפתיחת הקבר
    No text description is available for this image
    No text description is available for this image
    No text description is available for this image