Sefer Zivḥe shelamim : kolel dine sheḥiṭah u-vediḳah ʻal derekh sheʼelah u-teshuvah / le-R. Yaʻaḳov, ha-niḳra Yaḳov Beḳ ; hotsetiṿ la-or me-ḥadash ʻim hosafot mashlimot ... ṿe-heʻetaḳti ha-kol li-leshon Ashkenaz, ani, Yitsḥaḳ Zelig ben Shemuʼel Gronemann.

  • Beck, Jakob, active 18th century-19th century
Date:
5659 [1899]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer Zivḥe shelamim : kolel dine sheḥiṭah u-vediḳah ʻal derekh sheʼelah u-teshuvah / le-R. Yaʻaḳov, ha-niḳra Yaḳov Beḳ ; hotsetiṿ la-or me-ḥadash ʻim hosafot mashlimot ... ṿe-heʻetaḳti ha-kol li-leshon Ashkenaz, ani, Yitsḥaḳ Zelig ben Shemuʼel Gronemann. Source: Wellcome Collection.

    31/184 (page 184)
    134 דגי ניקור לזוב ממנו. ובעוף די בנטילת המרה בלבד. ומניה הכבד עם חיתוכו למטה על גדלי אש או על סולם של ברזל <ראםט) אך לא על הנייד וצוליהו עד שיהא ראוי לאכילה. היינו בחצי צליתו. ואח״כ יוכל לבשלו. גם צריך לחתוך הגידי] והקנוקנות באותו צד שמרה תלויה בו עם החלב הדבוק בה וגם החלב אצל אצבע הכבד (דוימען) עם הבשר בלוי (דרוזע) שאצלו. המנהג להדיח כל כבד אחר צליתו משום דם הדבוק בו. (עיין י״ד בי׳ ע״ס חלב הקרב צד הכבד משום קרום העליון של ד צריך לנקר ממנו חצר הבב מנם המנהג כלל. א אי] צריך ניקור הריאה אבל צד פנים לצד המונח עליו. הבשי של . ואם לטעות הקרום משני צדדיו. שמא יבואו לנקר ולהסיר ם של צד רק חקרו להסיר אין צריך . אז : חצר הכבד עדיין מחובר לצלעות <: רמ״א ס״ד סעיף י! הכבד. (עיין הסמפונות ! ולפתוח לקורעה אבל נהגו הריאה אינה צריכה חיתוך מדינא ו ע״ב סעיף (י״ד ם׳ ומנהג יפה הוא. בתוכן דם קרוש הנמצא הגדולים משום SBäffent unb ©alpu nicht au§, fonbern ftc ift freu§ unb quer etitgufc^neiben, ober e§ ift beim ©nifernen ber (Satte pgleidj ein ©tiicf öott ihr abpfcbneiben, — bei (Sepgel genügt fdjon ba§ SGöegfcfjneiben ber (Satte allein —, bamit ba§ S3Iut ab׳ fließen fann. SllSbann legt man bie Seber mit bem (Sinfcbnitte nach unten bireft auf 3 geuer ober auf einen Dl oft, nicht aber auf Rapier, unb läßt fte fo lange braten, bi§ fte genießbar ift, b. b• b^lb gar, hierauf barf fie gefacht toerben. DSor bem traten muffen bie Slbern unb bie Dtöfjren an ber ©eite, too bie ®alle fipt, fotoie atteä geit, ba§ fic^ bort be־ ftnbet, nebft ber £rüfe üottftänbig entfernt Serben. (5§ ift brauch, bie Seber nach bem traten Oon bem baran flebenben S3Iute burttj Dibtoafcben p befreien. 2lm Dtotbfleifct)(ל^י ל*|5ד, and) 3mercbfell genannt) mu§ man oon ber ©eite, too bie ßeber liegt, bie §aut abgieben, toeil auf berfelben ba§ oerbotene gett (ללב) liegt; oon ber anbern ©eite, bie nach ber ßunge liegt, brauet biefelbe nic^t abgepgen p toerben. 3ft iebod) ba§ Dlotbfleifcb au§ bem Xbiere fyev* an§gefd)nitten, fo mufe man, um grrtbum p Oermeiben, bie §aut oon beiben ©eiten abgieben. 17. $)ie £unge (ר?ה) braucht nicht gerfdjnitten p toerben; e§ ift jebocb brauch, bie Sungenfpipen abpfcbneiben unb alle grofeen Suftröbrenäfte (סךפוגות) aufpfchnetben, toeil biefelben in ber