Sefer Zivḥe shelamim : kolel dine sheḥiṭah u-vediḳah ʻal derekh sheʼelah u-teshuvah / le-R. Yaʻaḳov, ha-niḳra Yaḳov Beḳ ; hotsetiṿ la-or me-ḥadash ʻim hosafot mashlimot ... ṿe-heʻetaḳti ha-kol li-leshon Ashkenaz, ani, Yitsḥaḳ Zelig ben Shemuʼel Gronemann.

  • Beck, Jakob, active 18th century-19th century
Date:
5659 [1899]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer Zivḥe shelamim : kolel dine sheḥiṭah u-vediḳah ʻal derekh sheʼelah u-teshuvah / le-R. Yaʻaḳov, ha-niḳra Yaḳov Beḳ ; hotsetiṿ la-or me-ḥadash ʻim hosafot mashlimot ... ṿe-heʻetaḳti ha-kol li-leshon Ashkenaz, ani, Yitsḥaḳ Zelig ben Shemuʼel Gronemann. Source: Wellcome Collection.

    36/184 (page 189)
    דיני ניקור החלב. גם הבשר חלבן עם החלב שתחתיו הסמוך לשפת הכפל צריך לחתוך. וטוב להסיר כל זה קודם שינקר את החזה. ואחר שהקליף הקרום ימעל הכסל נראין ראשי ההוטין שבכפל. והן ג בימין וב׳ בשמאל. הג׳ שבימין מתחלקין לשנים שנים. והב׳ שבשמאל מתהלקין לשלשה שלשה. וראש האחד מחובר לשדרה וראשי הפיצולין נדבקים תחת החזה בראשי הצלעות. וחותך סמוך ממש לצלעות ונוטל ראשי הגידין בידו ומושך אותן ונמשכין מאליהם בהיותם המים. אבל בצונן צריך לפשפש אחריהן. <עכ״ל זבחי רצון). ואם הם שתים במים גם כן נמשכין מאליהן. גרמ״א ס״ד סעיף י״ג). וההוטין אלו אסורין משום חלב. <אמנפ לדעת המקום דוד סימן ה׳ ס״ק א׳ אסור משום הלב רק החוט של הצלע הי״ב והחוטין מצלע י׳ וי״א אסורין משום דם) המנהג לנקר גי׳ צלעות בכל צד. היינו צלע י' י״א וי״ב. כדי שלא יבוא לטעות. ואחר שנטל ההוטין שבכסל מתחיל ממקום סיום הגיד שמוציא מן החזה bem barmtter liegettben gett, fomic and) bie unter biefem gett oorbanbene biimte §aut abgepgcn. ($a§ Stbpben biefer Partie gefcbiebt am beften non ber 33ruftfeitc ober oon ber gtanfenfeite). Stud) ba§ am ©aume be§ gtanfenS fidj ^^ngtebenbe meifje *Jett mit bem gelte barmtter ift abpfdjneiben. Uebri־ gen§ tbut man am 33eften, toemt man atte3 btefe§ entfernt, beoor man nod) bie 33ruft geporfd)t I)at. Stad) bem 3lbp* ben ber §aute fiefjt man mei&c Seinen an beut gtanfen, brei auf ber regten unb pei auf ber Unten ©eite; bie redjtg־« feitigen oerpeigen fid) p je pei unb bie !inseitigen p je brei. SDie ©ebnen liegen bictjt an ben Rippen, unb par au ber biinnen ©eite berfetben, bem ^interniertet pgemanbt; ba§ obere (£nbe ber Stber gebt bi§ pm Stücfgrat unb bie SJerpei״ gung beginnt unterhalb ber 33rufi, mo bie Stippen aufpbren. ©cpneibct man nun bid^t an ber Stippe ein unb erfaßt bort bie ©pi&e biefer ©ebnen, fo taffen biefelbett fidj mit ßeidjtig־־ feit b^rau§§ieben, folange ba§ gteifd) noch manu ift, ober menu man e$ oorper bat aufmeicfjen taffen; fonft muj3 e§ aufgefdpit* ten unb forgfättig nach beit ©ebnen gefügt merben, ba biefe pm öerbotenen gett (דילב) geboren. Um grrtbümer p oer־־ bitten, ift e§ 33raucb, auf beiben ©eiten je brei Stippen, bie 10. 11. unb 12. p porfdjen. Siacbbem. biefe ©ebnen b^auSgenommen finb, fepneibet man [זבהי שלמים] 9 129