Ḥeleḳ riʼshon [shelishi] mispar ha-ʻolamot o maʻaśeh ṭoviyah / [Tobias Cohen].
- Tobias Cohn
- Date:
- 5467 [1707]
Licence: Public Domain Mark
Credit: Ḥeleḳ riʼshon [shelishi] mispar ha-ʻolamot o maʻaśeh ṭoviyah / [Tobias Cohen]. Source: Wellcome Collection.
157/336
![הגורם פוזור הלקיו אחר אחר ער תומו : לה מניון שהאבן אסבישטוש וי קורזוס לותו 6מילנטוס ) א כל העשוי ממנו און אש אוכל אותו + | לפ שכמעט צתין בו שומן כלל שהוא מזון האש והלהב. וכבר בעלי הקימי'טרחו עצמן והרבו בתחבולותיה' להוציא ממנו שמן ולא עלת' להם אלצת שתמורת השמן וצאו מים ופסולת שאינס ראוים להרלקה : צורת הליבו עבור החוטים הקלועים בה שאינס מניחים האש לכנוס בתוכה ! לז ומכאן הבגדים הנעשיבס ממנו אכש נפלו בהם כתמים או אם הס מזוהמים נשלכים לאש והכם מתלבניבם וזו היצת רחוצתן : לח וכענון זרז ניור העשוי ממנו. והות תשליכהו לאש המבעיר. הדיו ומנקהו ווה טהרתו ותוכל לכתוב עליו שנית ושליטית ער און תכלה : לט אבושטוש זה הונ מון נתבן שבו הוטים בהוטי צמר ופשתן והם נסרקין | ונטווין ונארגין . מ והנה כשהיותי רופצ המלך שוליבט ניריג האן ירה נתן לי לרורון סמרטוט א' העשוי מ4תבן זו וזה: כמוס עמרי : מא מרוע האש אינו מתיך כל הנמצאים זה הוא לפי שטבעיהן שונות בי וש גשמים אשר הוריהם מלאים שמן ונפרית ובנקל נרלקים מכח קטוריי שבהם - וה הכם + שמן > נפרירת < נפט * יון-שרף ( סנקר? 5נוס ויטס ) ובווצא בהם : מכ גרעיני לבונרז וקארצתבי ( קי ריסב סו מע ) נרלקים ונתכיבס לפי שאכותיהם שוים והם העפרי והמימי והשמני באופן שהחלק השמני דולק והמימיו והעפרי נתכיבט \: מג | מרדוע נמסיכם ב+פש גרול * | לפי ובהס ארים הרברק שאינם מתפהבים כי העפרים מתהפכי לתבנית הול : מר | מרוע הברזל אש מפעפעו ואין האש מפעפע את האבן - לפי שהברול נוח לבפוף בעבור לחותן ובבואו לאש לחותיו נתכים ונפזריכם ומלחלח הוריו היבשיכש מה שאכ באבנים שאין בהם להות כלל ולזה מתלהבים ונשרפים אבל אונס נתכים : מה ביטומין הם הגהלים הנמצאים תחת הנלפרץ ומקורם נפט ( ככפון תונר ווב מופי) ) בוערום במים וּהם נזונים מהקטורוי שבהם ומתקיומים זמן הרבה : מו ובשביל זה ותמיה הרואה איך האש דולק במים ואינו מתככח וזהו לסבת הרבה גשמים שבו המסוגלים לזרז ורוכן מורבבים מב'טומין הנזכר + מז הכופרה ( 22 ק)פורס) אורקב הלפש באופן שאם נרלק ונרבק באש לא זז מהבבו ער מותו או שרפת נשמתו כי. מקורו תש והומר שמנוו ולורח ממרקר לקבל האש וקשה לאבר : מח לבן פרתולרז הקרח ( סנוטף קסנני ) המשוח במעט כופרד אכש תרלקהו שום לא וכבה : מט אם תקה נר של שעוה או של שומן = ותמשיחרקו עם כופר ואחכ תזרוק. עלוו מים בחלוף +פעמים וכל זרק בתוקף הקור. בצתופן שיקרוש ויתבסרק בלו מן הקרח אז תראהו בוער ער תומו ; נון | ומטעם זה יש ביכלתו שיבעיר בתוך המים וחוץ למיכס. כו הוצק מורכב מהנש הבוערים במים : נא אמנם הנפט יש בו מעלה יתירה והיא שכל גשכש שורף רקנמשח משמנו ונרלק אין הפים שולטים בו אררבה כל עור שזורקים עליו מים הלהב מרתלרקב 6' ותד נב | אבנים השחורי הנחצבים בבטן הארץ בארץ אינגלי טירה ( או איננלאנריא ) ושורפים אותם במקוס עצים בווראי הכם ממין הביטומין הנד * נג פסורת של קאר4י ), כלעז סוי זיכס ( ( וכלפון תונרק+ קוו רוכ%ר ( בהרליקכם מרקדים ומתפוצצי בכ גרול כמו הפולבירה ( סן] ]כק קנס סקרעס ) 0פי שיש בו ו המלח](https://iiif.wellcomecollection.org/image/b30537757_0157.jp2/full/800%2C/0/default.jpg)
